פיוטי הסליחות של אשכנז וצרפת משקפים לא מעט את רוח תקופתם והם ביטוי אותנטי לרגשותיהם של הקהילות תחת השלטון הנוצרי. רק מעט מפיוטי הסליחות נקלטו ונדפסו במנהגי התפילה הידועים (מנהג פולין ומנהג ליטא). באוסף שלפנינו נדפסים לראשונה למעלה מ-350 פיוטים, אשר לוקטו מכתבי יד אשכנזיים וצרפתיים בידי דניאל גולדשמידט.

היהודים ברחבי בוואריה שבגרמניה ישבו ברובם במאות השבע-עשרה – תשע עשרה בקהילות קטנות. אחת מהן היתה קהילת שנייטאך בפראנקוניה התיכונה. עד כה פורסמו בעיקר פנקסים של קהילות גדולות, והפירסום של פנקס קהילת שניטאך שבספר זה והמבוא ההיסטורי שבראשו מעלים את דיוקנה של העדה, ניהולה הפנימי, וכן את הקשרים עם הסביבה הזרה.

'פירוש הגאונים על סדר טהרות' שבמשנה הוגה בידי יעקב נחום אפשטיין ממספר כתבי יד, כמו גם קטעים מן הגניזה הקהירית. למהדורתו הוסיף אפשטיין מדור הערות נרחב ויסודי. ייחוסו המקובל של הפירוש הוא לרב האי גאון, אולם אפשטיין סבור כי זיהוי זה שגוי, ומבקש לקשור את החיבור לחכם אחר בן תקופת הגאונים, ר' שמעון קיירא. חוקרים מאוחרים יותר טענו גם לקיומה של שכבת עיבוד איטלקית.

ר' דוד צבי (רד"צ) הופמן היה ממנהיגיה של יהדות גרמניה בתקופת מפנה המאות ה-19-20. כיהן כראש בית המדרשים לרבנים בברלין, עסק רבות במחקר התלמוד ובפרשנות המקרא, והיה לאחד מפוסקי ההלכה החשובים בגרמניה בדורו. רד"צ ההדיר מספר מהדורות של מדרשים. כאן לפנינו מצויה מהדורתו למדרש הגדול על ספר שמות.

רבי אליעזר בן יואל הלוי – ראב"יה –היה מגדולי חכמי אשכנז במאות ה-12-13. נמנה על חוג בעלי התוספות ועמד גם בקשרים עם חסידי אשכנז. לפסקיו השפעה רבה על מסורת הפסיקה האשכנזית שקדמה לשולחן ערוך. ספרו 'אביעזרי', שנדפס על-ידי אביגדור אפטוביצר תחת הכותרת 'ספר ראבי"ה', הוא לקט של למעלה מאלף פירושים ופסקים שחיבר, המאורגנים לפי סדר מסכתות התלמוד.

אברהם בר חייא (המאות ה-11-12) הי תלמיד חכם ומלומד רב תחומי מברצלונה.עיקר פרסומו כיום בא לו בשם כתיבתו בתחום המתמטיקה, שכן הוא נחשב לאחת מן הדמויות שתיווכו את הידע הערבי בתחום זה לאירופה הנוצרית. ספרו 'חיבור המשיחה והתשבורת', אשר נודע לשמש ככלי עזר למודדי קרקעות, מכיל ידע רב בתחומי האריתמטיקה והגאומטריה.

אסופה זו, שנערכה על-ידי אהרן פריימן, כוללת מבחר של תעודות היסטוריות הנוגעות לשבתי צבי והמחלוקת אודות משיחיותו. באסופה ישנם מכתבי תומכיו של שבתי צבי והמתנגדים לו כאחד. בין החיבורים המובאים בה: 'ספר מריבת קודש' לר' אליה הכהן; 'זכרון לבני ישראל' לר' ברוך בן גרשום מאריצו; 'סוד אדנות אדוננו ירום הודו' שפריימן משער כי חובר בידי ר' בנימין בר' אלעזר הכהן ויטאלי מרינייו; אגרת; העתקי מצבות ועוד.

יוסף בן יוסף אבן נחמיאש הוא אחד מראשוני ספרד, ותלמידו של הרא"ש. על חייו אנו יודעים אך מעט, אך נתונות בידינו תשובות שכתב, וישנו גם חיבור באסטרונומיה ואסטרולוגיה, 'אור עולם', אשר יש המייחסים לאבן נחמיאש. לצד זאת הוא גם היה כותב פורה של פירושים, בהם פירוש לרבים מספרי המקרא ולמסכת אבות. חלק גדול מן הפירושים הללו לא נשתמרו, אך מבין אלו ששורדים עומד הפירוש למשלי, שנדפס בידי משה אריה במברגר.

סידור רש"י הוא סידור קדום, הכולל בתוכו פסקי דינים והלכות, ומקורו בבית מדרשו של רש"י. שלמה בובר עמל על מהדורה מדעית של הסידור, אשר ביסודה כתב יד פארמה, אותו השווה גם עם כתבי יד אחרים. זהו ספרו האחרון של בובר אשר יצא לאור: בטרם השלים את מלאכת העריכה נפטר בובר, ויעקב פריימן הוא אשר השלים את העריכה והביא את הספר למכבש הדפוס.

יוסף בן יהודה אבן עקנין (1150-1220) היה פילוסוף, תלמיד חכם, משורר ורופא ספרדי, אשר פעל במשך מרבית חייו בפאס שבמרוקו. הוא היה מחבר פורה ביותר, והותיר כתבים בתחומי הרפואה, הפילוסופיה, התלמוד ועוד.'ספר מוסר' הוא פירוש אשר כתב למסכת אבות. הפירוש ספוג בהשפעתה של האתיקה הארסיטוטלית וגם השפעתו של הרמב"ם ניכרת בו.

אליעזר מבלגנצי, חכם צרפתי בן המאה ה-12, חיבר כפי הנראה פירוש על כל ספרי המקרא. ברם, לידינו הגיעו רק מקצת פירושיו. בשנת תרל"ט פרסם יוחנן וויליאם נוט את פירוש ר' אליעזר לספר ישעיהו, ואילו בשנים תר"ע-תרע"ד פרסם שמואל פוזננסקי את הפירוש ליחזקאל ותרי עשר. אופיים של פירושים אלו הוא פשטי, וכמעט ולא ניתן לחוש בהם בעקבותיו של המדרש.

שלמה בן היתום היה חכם איטלקי אשר פעל בסביבות המאה ה-12. באפשרותנו להסיק כי הוא כתב פירושים על רבות מן המסכתות של התלמוד הבבלי. ברם, הפירוש היחיד שהגיע לידינו הוא זה שנכתב על מסכת משקין, היא מסכת מועד קטן. בפירושו נוטה ר' שלמה לעסוק בענייני סדר ומבנה, בסדר הדורות של חכמי המשנה והתלמוד, בפירושי פסוקים ובדקדוק.

'מעשה הגאונים' הוא אוסף של תשובות ופסקי דינים מחכמי אשכנז בראשית תקופת הראשונים. הוא נערך על-ידי אברהם אפשטיין ויעקב פריימן מכתב יד, ונדפס בפעם הראשונה בהוצאת 'מקיצי נרדמים'. השם 'מעשה הגאונים' לא נזכר בגוף כתב היד, אולם אפשטיין הסיק על סמך אזכורים של קטעים מכתב היד בספרות הראשונים כי זהו שמו.

'ספר העתים' הוא ספרו הבולט של רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני, מגדולי חכמי ספרד במאות ה-11-12. הספר עוסק בהלכות שונות התלויות בזמן, ומכאן שמו. רובו של הספר אבד, וכל שנותר ממנו הוא השער השני, הדן בהלכות שבת ועירובין - וגם הוא נשתמר רק באופן חלקי. הספר מצוי היה לעיניהם של חלק מהראשונים, שהזכירו אותו בכתביהם.

'לקט יושר' הוא ספר הלכה ומנהג פרי עטו של ר' יוסף אוסטרייכר (המאה ה-15), תלמידו של רבי ישראל איסרלן, בעל 'תרומת הדשן'. רבי ישראל היה מגדולי הפוסקים באשכנז בשלהי תקופת הראשונים, ונודעה לו השפעה רבה על הפסיקה האשכנזית. ב'לקט יושר' מתעד ר' יוסף בפירוט רב פסקים, הנהגות ומעשים של רבו. יעקב פריימן הדפיס את הספר לראשונה על יסוד כתב יד שנמצא במינכן.

שכל טוב הוא פירוש על חמשת חומשי תורה פרי עטו של מנחם בן שלמה, חכם איטלקי בן המאה ה-12. הפירוש הוא בעיקרו ליקוט מעובד ממדרשי חז"ל על המקראות, אך הוא כולל בתוכו גם פירושים דקדוקיים שונים וציטוטים מספרות הראשונים. מרבית הפירוש אבד בחלוף השנים. מהדורתו של שלמה בובר לשכל טוב כוללת את הפירוש לספר בראשית, הפירוש לספר שמות הנקטע בפרשת יתרו, וקטע קצר מתוך הפירוש לספר ויקרא.

דוד אבודרהם היה חכם ספרדי בן המאה ה-14, שנודע בעיקר בשל 'ספר אבודרהם', פירוש על סידור התפילה. 'תשלום אבודרהם' הוא מעין תוספת אל חיבור זה: פירוש על פיוט סדר העבודה שחיבר יוסי בן יוסי, לצד פיוטים נוספים. במהדורה זו מביא אליעזר ליפמן פרינץ את סדר העבודה של יוסי בן יוסי לצד פירושו של האבודרהם.

אהרון הכהן מלוניל היה חכם פרובנסאלי בן המאות 13-14. ספרו 'ארחות חיים' הוא ספר הלכה המביא מדבריהם של חכמים קודמים במגוון רחב של נושאים. חלק ראשון ממנו נדפס בפירנצה בשנת תק"י, והוא עוסק בנושאים המקבילים בערך לחלק 'אורח חיים' שבטור. חלק שני נדפס בהוצאת מקיצי נרדמים על-ידי משה שלזינגר, והוא נוגע מקביל בתכניו ליורה דעה, אבן העזר וחושן משפט.

דוד בן יהודה מסר ליאון היה חכם איטלקי בן המאות ה-16-17. 'כבוד חכמים' הוא פסק שחיבר בהיותו רב קהילת אבילונא שבאלבניה. באבלוניא היו מספר קהילות יהודיות, אשר בין שתיים מהם - הקהילה הפורטוגזית והקהילה הקאטאלנית - פרצה מחלוקת עזה, . ר' דוד, שביקש ליישב את ההדורים בין הניצים, ספג גם הוא עלבונות.

יהודה בן ברזילי הברצלוני (המאות ה-11-12) היא מגדולי חכמי ספרד. לאורך הדורות הוא נודע בעיקר בשל חיבורו 'ספר העיתים', אשר עוסק במצוות התלויות בזמן, אולם לא היה זה חיבורו היחיד. חיבור נוסף, 'ספר הדינים', עוסק בדיני ממונות, אולם הוא אבד, ונותר ממנו רק חלק אחד, הוא 'ספר השטרות' המונח לפנינו.

'מדרשי התורה' הינו פירוש על התורה, פרי עטו של ר' אנשלמה אשתרוק, חכם מן המאה ה-14 שפעל בברצלונה. על אף שמו של החיבור, אין הוא משתייך לסוגת המדרש, אלא הוא פירוש על המקרא המכוון לביאור הפשט, ונעזר לצורך כך גם במדרשי חז"ל. נוסף על כך ניתן למצוא כי ר' אנשלמה שואב רבות מפרשנים וחכמים קודמים.

רבי יעקב בן מאיר, המכונה רבינו תם (1100-1171) היא מחשובי בעלי התוספות ומכוננה של אסכולה זו בתחום פרשנות התלמוד. חיבורו 'ספר הישר' עשוי שני חלקים. חלקו הראשון של הספר מוקדשים לחידושים על התלמוד הבבלי, ורבינו תם מוזכר בו בגוף שני, כלומר, הוא לא יצא מידי רבנו תם כפי שהוא, אלא נערך בידי תלמידיו. חלקו השני של הספר מביא תשובות הלכתיות פרי עטו של רבינו תם.

יחיאל ניסים דפיסא היה בנקאי, מלומד ומחבר ספרים איטלקי. בן למשפחת דפיסא המפורסמת, מהמשפחות היהודית החזקות והמשפיעות באיטליה במאות ה-15-16. 'מנחת קנאות' היא כתב פולמוסי פרי עטו, המכוון כנגד 'אגרת ההתנצלות' של ידעיה הפניני. רבי יחיאל היה מלומד בפילוסופיה והשקיע בה מזמנו וממרצו, אך הוא סבור היה כי עמדתו של ידעיה הפנימי בחיבורו מנמיכה ומקטינה את הדת לעומת הפילוסופיה.

יונה אבן ג'נאח (המאות ה-10-11) היה בלשן ספרדי, מגדולי המדקדקים העבריים בימי-הביניים. הוא היה מחבר פורה ביותר בתחום זה, אך מרבית ספריו אבדו. ספרו החשוב ביותר הוא מחברת הדקדוק, ספר בן שני חלקים: ספר השורשים, שהוא מילון של השורשים במקרא, וספר הרקמה, המציע הבנה תאורטית של הדקדוק המקראי.

הספר "מגילת סדרים" נכתב על ידי הרב אברהם ברודא (בן הרב מרדכי לייפניק), שהיה מפרנסי ומנהיגי קהילת אויסא (Aussee) שבמורביה. הספר מתעד את קורותיה, תלאותיה, רדיפותיה והצלתה של קהילת אויסא בין השנים תפ"ב-תקי"ג (המאה ה-18). הספר הובא לדפוס בידי מנדל בוימגרטן ונוספו לו הערות פרי עטו של דוד קויפמן.

רבי יהודה הלוי (1075 בקירוב - 1141) היה מגדולי משוררי תור הזהב בספרד. אין זו הפעם הראשונה ש'דיואן' האוסף את שיריו נדפס בהוצאת מקיצי נרדמים. למהדורתו של חיים ברודי קדמה מהדורתו של שד"ל אשר נדפסה בשנת תרכ"ד, אולם מהדורתו של חיים ברודי היא רחבת היקף בהרבה, פרויקט מונומנטלי בן עשרות שנים.

קובץ המדרשים שלפנינו, אשר נערך בידי מהדיר המדרשים הנודע שלמה בובר, כולל מדרשים על מגילות שיר השירים, רות, איכה וקהלת היוצאים לאור לראשונה בדפוס. מקור המדרשים בכתב יד שנמצא בספריית דה-רוסי בפארמה. בובר כינה את המדרשים הללו 'מדרשי זוטא', על-מנת להבחינם ממדרשי רבה המוכרים יותר.

עמנואל פרנסיס (1618-1710), בן איטליה, היה רב, משורר וחוקר של תורת הפיוט. נודע מאוד במאבקו החריף בשתבאות, לו היה שותף יחד עם אחיו, המשורר יעקב פרנסיס. ספרו 'מתק שפתיים' הוא חיבור בתורת השירה העברית, הדן בחוקי השירה, במשקלים השונים בהם היא נכתבת ועוד. כדוגמאות משתמש פרנסיס בשיריו שלו ושל אחיו.

אברהם אליהו הרכבי (1835-1919) שימש משך שנים ארוכים כמנהלה של הספריה הקיסרית בסנט פטרסבורג. בשל כך הייתה לו הנגישות לכתבי-יד עבריים שונים שנמצאו בספריה. בעשרות שנות עמלו על כתבי-היד שהתגלגלו לידו פרסם קבצים ומאספים רבים, בהם הקבצים 'זכרון לראשונים וגם לאחרונים', שמקצתם יצאו לאור בחסות 'מקיצי נרדמים'.

'ספר חסידים' רחב-ההיקף הוא החשוב בחיבורים שנשתמרו בידינו מעולמה של חסידות אשכנז. מחברו ביקש, לדעת חלק מהחוקרים, לשמור על אנונימיות, והוא לא חתם עליו בשמו, אולם ההשערה המקובלת היא שמדובר ביהודה החסיד. הספר כולל בתוכו דברי מוסר, הלכות, הנהגות, סיפורים ועוד, הנוגעים לקשת רחבה של נושאים, עיוניים ויומיומיים כאחד.

מהר"ם מרוטנבורג היה מגדולי הפוסקים באשכנז במאה ה-13, ומאחרוני בעלי התוספות. לתשובות שכתב נודעה חשיבות רבה במסורת בפסיקת ההלכה. התשובות הרבות נאספו לאורך הדורות בקבצים שונים. אוסף זה, מעשה ידיו של משה אריה בלוך, הוא אחד מהם. מהדורתו של בלוך איננה מהדורת הדפוס הראשונה של תשובות המהר"ם, אולם הוא עושה שימוש בכתבי-יד שלא עמדו בפני מדפיסים קודמים.

'יהודה יעלה', ספר עזר ללימוד התלמוד והמדרש, נמצא בכתב-יד באיטליה על-ידי אברהם ברלינר, ונשלח ליצחק הרשינזון שההדירו והכינו לדפוס. הספר, החתום על-ידי החכם 'יהודה סיני מקולוניאה', ונכתב בראשית המאה ה-17. הוא בנוי משני חלקים. בחלקו הראשון, אוסף הוא מימרות, משפטים קצרים ופתגמים מן התלמוד, מסדר אותם על-פי האל"ף-בי"ת, ומספק הפניות למקורם.

מחזור ויטרי הוא סידור וספר הלכה אשר נערך בידי שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י. זהו אחד מן הסידורים החשובים והמשפיעים ביותר על מסורת התפילה באשכנז וממזרח לה, והוא שימש גם כמקור הלכתי חשוב בתקופת הראשונים ולאחריה. מהדורתו של של שמעון הורביץ היא המהדורה הראשונה בדפוס, והיא מבוססת על כתב יד מספריית אוקספורד.

שמואל מסנות היה רב, פייטן ופרשן מקרא בן חלב שבסוריה, אשר פעל במאה ה-13. בידינו חיבורים פרי עטו על כמה וכמה מספרי המקרא. חיבורים אלו ייחודיים בסגנונם. מסנות מוהל בהם מדרשים קדומים, ציטוטים מפרשנים קודמים ופרשנות עצמאית. 'מעיין גנים' הוא שמו של הפירוש אותו כתב מסנות על ספר איוב, והוא הראשון מבין חיבוריו על המקרא שנדפס.

'הלכות גדולות', שחיבורו מיוחס לחכם שמעון קיירא, הוא מן המקורות החשובים ביותר להלכה בתקופת הגאונים. הספר מצוטט רבות על ידי הראשונים והוא אפוא בעל מעמד מרכזי בעיצוב ההלכה. בראשיתו של הספר מופיעה רשימה של תרי"ג המצוות. מניין זה היה למשפיע ופופולרי מאוד ועל יסודו חיבר לימיו אבן גבירול את אזהרותיו.

ר' יוסף קמחי היה פרשן המקרא, דקדקן, מתרגם ומשורר יהודי בן המאה ה-12. הוא היה אחד מהחכמים הבולטים אשר ייבאו לפרובנס את התרבות האנדלוסית הגבוהה של תור הזהב. 'ספר זכרון' הוא חיבור מקיף ושיטתי אשר חיבר קמחי בתורת הדקדוק. הוא נודע בכך שר' יוסף קמחי הציג בו, לראשונה בדקדוק העברי, את ההבחנה בין תנועות קטנות ותנועות גדולות.

פירוש המשנה של הרמב"ם הוא אחד מן הפירושים הנודעים והמשפיעים ביותר אשר נכתבו על המשנה. הפירוש נכתב בערבית, וחלקים ממנו תורגמו במרוצת השנים בידי מתרגמים שונים ומגוונים. כאן נדפס הנוסח הערבי של פירושו של הרמב"ם על סדר טהרות, הכולל בתוכו את ההקדמה הארוכה אותה כתב לסדר זה. המהדורה מתבססת על כתבי-יד שנמצאו בספריות אוקספורד ופריז. על הנוסח הערבי הוסיף המהדיר, נפתלי יוסף דירנבורג, גם תרגום עברי חדש פרי עטו.

ר' יוסף קמחי היה פרשן המקרא, דקדקן, מתרגם ומשורר יהודי בן המאה ה-12. הוא היה אחד מהחכמים הבולטים אשר ייבאו לפרובנס את התרבות האנדלוסית הגבוהה של תור הזהב. 'ספר הגלוי' שלו נוטל חלק בפולמוס בענייני דקדוק שהתקיים בין מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, פולמוס הנוגע לטיבם של השורשים בשפה העברית.

אברהם אליהו הרכבי (1835-1919) שימש משך שנים ארוכים כמנהלה של הספריה הקיסרית בסנט פטרסבורג. בשל כך הייתה לו הנגישות לכתבי-יד עבריים שונים שנמצאו בספריה. בעשרות שנות עמלו על כתבי-היד שהתגלגלו לידו פרסם קבצים ומאספים רבים, בהם קבצים 'זכרון לראשונים וגם לאחרונים', שמקצתם יצאו לאור בחסות 'מקיצי נרדמים'.

המשורר וההוגה משה אבן עזרא (1055-1140) הוא אחד ממייצגיו הבולטים של תור הזהב בספרד. אחת מיצירותיו הבולטות בתחום הפיוט היא 'ספר התרשיש' המכונה גם 'הענק'. כלולים בו 1200 בתי שיר, והוא בבחינת הדגמה וירטואוזית של כוחו הפיוטי של אבן עזרא ושל כישרון החריזה שלו. בדרך זו דן אבן עזרא בסוגיות שונות האופייניות לחייה החברה והרוח באנדלוסיה.

יהודה בן ברזילי ברצלוני היה מגדולי חכמי ספרד במאות ה-11-12. חיבורו הנודע ביותר הוא 'ספר העתים', ספר הלכתי העוסק במצוות התלויות בזמן. דרכו היא לצטט ארוכות מכתבי קודמיו לדון בהם, והוא נחשב מקור עיקרי להיכרות עם תורת הגאונים. גם בפירושו לספר יצירה הוא נוקט בדרך דומה ומרבה לצטט מדברי קודמיו, כגון ר' דוד אלמקמץ ור' חפץ.

רבי יעקב אנטולי (1194-1256) היה פילוסוף מיימוני פרובנסאלי, חתנו ותלמידו של שמואל אבן תיבון - הלוא הוא מתרגמו של מורה הנבוכים. עיקר פועלו הספרותי הוא כמתרגם, ובתוך כך הוא גם עמד בקשר עם המלומד הנודע מייקל סקוטוס. 'מלמד התלמידים' הוא הספר המבטא את הגותו העצמאית. הספר מושתת על דרשות שהיה דורש אנטולי בשבתות ובימים הטובים, והוא מתאפיין בפרשנות אלגורית בדרכו של הרמב"ם לפסוקי המקרא.

הלל בן שמואל מוורונה, איש המאה ה-13 באיטליה, היה פילוסוף ורופא יהודי, ותלמידו של רבנו יונה מגירונדי. הוא היה לאחד מהמפיצים הבולטים של תורת הרמב"ם באיטליה. הוא נודע בטענתו השנויה במחלוקת שרבו, רבנו יונה, שהיה ממובילי ההתנגדות לרמב"ם, חזר בו מעמדתו האנטי-רמב"מית. ספרו 'תגמולי הנפש' זכהה לפופולריות רבה.

משה אבן תיבון הוא נצר למשפחת המתרגמים המפורסמת מפרובנס, שהייתה בעל השפעה מכרעת על עיצובה של המסורת הפילוסופית היהודית. גם הוא היה מתרגם פורה, אשר תרגם כמה מכתבי הרמב"ם, מפירושיו של אבן רושד לאריסטו, חיבורים שונים באסטרונומיה ועוד. אבן תיבון היה גם מחבר עצמאי, וכאן מובא הפירוש הפילוסופי שחיבר למגילת שיר השירים.

אברהם אבן עזרא (1089-1164) ידוע כיום לציבור הרב בעיקר בשל פירושיו על המקרא. אולם הוא היה מלומד רב-תחומי, ומחבר פורה ביותר ששלח ידו בכתיבת פיוט, דקדוק, פילוסופיה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה ומתמטיקה. חיבורו זה של אבן עזרא עוסק בלוח השנה, וישנה בו הדגמה לכוחו וחדשנותו בתחום המתמטי. שלמה זלמן חיים הלברשטאם מדפיסו כאן לראשונה, מתוך כתב יד שעמד לרשותו.

ספר זה, ששמו המקורי לא נודע, התחבר על-ידי רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במאה ה-12. מדובר במעין לקסיקון מקיף לתולדות התנאים והאמוראים, הכתוב על-פי סדר האלף-בית. עבור כל חכם, אסף רבי יהודה ממאמריו וניסה לברר את תולדותיו. אין בידינו כתב-יד שלם של החיבור, וגם מהדורה זו, הראשונה שנדפסת, איננה כוללת אלא חלק קטן ממנו - ערכים המתחילים באות ב'.

בהמשך להוצאתה לאור של האנציקלופדיה ההלכתית הגדולה של יצחק למפרונטי, 'פחד יצחק', נדפס במסגרת 'מקיצי נרדמים' גם חיבור ביוגרפי קצר אודותיו. הביוגרפיה היא פרי עטו של יצחק ברוך הלוי מפריירה, והיא נכתבה לראשונה באיטלקית, והועתקה לעברית לרגל צאת המהדורה החדשה של 'פחד יצחק'.

'ספר המוסר' כפי שמכנה אותו כאן יוחנן וויטקובר, הוא חיברו מוסרי-פילוסופי פרי עטו של עזריה בן אפרים ממודנה, הנושא סגנון פיוטי. הוא נכתב, כפי שמעיד מחברו, ב-1481. כתב היד עליו הסתמך וויטקובר, אשר לראשונה ביקש להדפיס את הספר, הוא קטוע ומבולבל, ולפיכך לא עלה בידו להוציא מהדורה מתוקנת.

'ויכוח על האהבה' הוא השם העברי שניתן ליצירתו הייחודית של יהודה אברבנאל, בנו של דון יצחק אברבנאל. יצחק אברבנאל ומשפחתו עקרו לאיטליה בעקבות גירוש ספרד, ושם התפתח בנו יהודה כחכם רנסנסי של ממש. ה'ויכוח על האהבה', שהתחבר במקור באיטלקית ותורגם במרוצת השנים לשפות רבות, הוא חיבור הספוג ברוח הנאו-אפלטונית, וכתוב במתכונת דיאלוגית, בהשראת חיבוריו של הפילוסוף היווני.

נפתלי הרץ וויזל (1725-1805) היה מן האבות המייסדים של תנועת ההשכלה היהודית.הוא נודע בפעילותו לשם מודרניזציה של העם היהודי ובמיוחד בחיבור 'דברי שלום ואמת', בו קרא לחידוש סדרי החינוך, קריאה שגררה פולמוס נרחב. 'אמרי שפר', כפי שכונה בידי מדפיסיו, הוא פירוש אשר כתב לספר בראשית.

'פסיקתא דרב כהנא' הינו מדרש ארץ ישראלי קדום, בן המאה ה-5 לערך. זהו מדרש ייחודי באופיו. בניגוד למדרשים אחרים, העוקבים פסוק-פסוק אחרי ספרים מסוימים מן התנ"ך, הפסיקתא נסובה על יחידות קטנות יותר: הקריאות בתורה וההפטרות של המועדים והשבתות המיוחדות. מהדורה זו של הפסיקתא היא הראשונה אשר יצאה לאור.

ר' יעקב ספיר (1822-1885) היה תלמיד חכם ושד"ר מארץ-ישראל. בהיותו שד"ר, נשלח להודו ולאוסטרליה על-מנת לגייס כספים לשם בניית בית כנסת חורבת יהודה החסיד. במהלך מסעו נשדד ממנו כספו, והוא הורד מאונייתו, וכך הגיע להיפגש גם עם יהודי תימן. את קורות מסעו ורשמיו העלה על הכתב בספרו 'אבן ספיר'.

בחיבור זה נדפסו הערות ותיקונים לשני ספרי 'מקיצי נרדמים' אשר נדפסו בידי ההוצאה מעט מוקדם יותר: דיואן ר' יהודה הלוי אשר ערך שד"ל, ואוסף תשובות הגאונים של ר' יעקב מוסאפיה.

יצחק למפרונטי (1679-1756) היה רב, רופא ומלומד בן איטליה. ספרו 'פחד יצחק' הוא האנציקלופדיה העברית הראשונה שנכתבה. זוהי אנציקלופדיה הלכתית, המבארת מונחים ומושגים מספרות חז"ל והספרות הרבנית עד לימיו של למפרונטי. מלבד זאת היא כוללת ביוגרפיות קצרות, ענייני גנאולוגיה, רשימות ביבליוגרפיות, אגדות וציטוטים נרחבים ממקורות קודמים.

תשובותיהם של גאוני בבל נאספו וקובצו לאורך השנים במהדורות שונות ומגוונות, בדפוס ובכתב יד. אוסף התשובות שלהלן, שנערך בידי הרב יעקב מוסאפיה, נלקט על-ידו מתוך כתב יד ישן, אשר ניתן לו בידי החיד"א. מתוך כתב היד, שכלל בתוכו מסמכים ממסמכים שונים, ליקט מוסאפיה את תשובות הגאונים, הגיה והוסיף את הערותיו.

רד"ק היה מחשובי פרשני המקרא והמדקדקים של יהדות פרובנס, אשר פעל במאות ה-12-13. ספרו "עט סופר" הוא חיבור העוסק בכללי המסורה ובטעמי המקרא. יצירה זו נכתבה על ידי הרד"ק לאחר ספרו "המכלול", ספר הדקדוק המרכזי והנודע יותר, ונועדה להגהת חומשים ולשמירה על נוסח כתיבת התורה. מהדורה זו נדפסה בעיר ליק בשנת תרכ"ד.

שירתו של ר' יהודה הלוי, מגדולי משוררי תור הזהב בספרד, נחשבת לאחד משיאי היצירה הרוחנית של יהדות ימי הביניים. במהלך הדורות נפוצו שיריו בעותקים ובכתבי יד רבים ברחבי הפזורה היהודית. עם זאת, במרוצת השנים רבים מכתבי היד הללו נפגמו, השתבשו או אבדו. מפעל הכינוס וההדרה של פיוטיו מתוך מקורות קדומים הפך לאחד האתגרים המרכזיים של חוקרי מדעי היהדות.

הספר כולל מהדורה של יצירתו הפייטנית של פייטן איטלקי בן המאה הי"א: ר' יחיאל בר אברהם, הידוע במיוחד בזכות בנו, ר' נתן בעל הערוך. בין פיוטיו אנו מוצאים סליחות רבות אך גם פיוטים מסוג הקרובה והיוצר. הפיוטים מלווים בשינויי נוסח, ביאור ומבוא מחקרי, שבו מוארת יצירתו של ר' יחיאל מזוויות שונות, תוך הבלטת צירופי לשון וביטויים המיוחדים לו.

ר' יצחק בן שמואל מדמפייר, שמוכר בשם ר"י הזקן, היה דמות מרכזית בתנועת בעלי התוספות, שהיו פעילים בצפון צרפת במאות ה-12 וה-13. גישתם הדיאלקטית לפירוש התלמוד וטקסטים רבניים אחרים חוללה מהפכה בהגות היהודית. כרך זה מאגד לראשונה 140 תשובות מאת ר' בן שמואל מדמפייר לשאלות הנוגעות לחוקים מעשיים ופרשנות משפטית.

בספר מתפרסמים כל הפיוטים לחג השבועות מסוג ה'קדושתא' של הפייטן הארץ ישראלי המפוסם ר' אלעזר בירבי קליר. במבוא מתואר ייחודן של הקדושתאות לשבועות, על פיוטי 'סדר עולם' שבהן המתארים בדרך ייחודית את תולדות העולם עד למתן התורה. מתוך הפיוטים גם נחשפים כמה מדרשים אבודים.

בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה נתלשו ברחבי אירופה אלפי דפים מתוך כתבי יד עבריים עתיקים, והם שימשו כחומר לכריכת ספרים ולעטיפת מסמכים ארכיוניים. דפים אלו, המכונים 'גניזת אירופה', נחשפים אט אט מתוך הכריכות. רובם מכילים יצירות הידועות לנו זה מכבר, אך לעתים מתגלים בהם חלקים מחיבורים חשובים שאבדו ולא שרדו אלא ב'גניזה' זו.

בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה נתלשו ברחבי אירופה אלפי דפים מתוך כתבי יד עבריים עתיקים, והם שימשו כחומר לכריכת ספרים ולעטיפת מסמכים ארכיוניים. דפים אלו, המכונים 'גניזת אירופה', נחשפים אט אט מתוך הכריכות. רובם מכילים יצירות הידועות לנו זה מכבר, אך לעתים מתגלים בהם חלקים מחיבורים חשובים שאבדו ולא שרדו אלא ב'גניזה' זו.